דף סח: - אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר

רבא מלמד אותנו כיצד לקרוא שטר עסקה בעין טובה. בשטר כתוב שהמשקיע ומקבל העסקה, רב עיליש, חולקים חצי חצי. אבל אי אפשר להבין את זה כפשוטו כי חצי חצי זו עסקה אסורה! אם לא מוסיפים משהו עבור העבודה והטרחה של המתעסק יש בעיה של ריבית .

אז רבא מסרב להניח שאדם גדול כמו רב עיליש חתם על שטר כזה ונשאר רק להסביר מה הוא באמת יחס החלוקה. תוס׳ מביאים את פירוש רש״י ליחס החלוקה ומסבירים אותו על רקע המציאות העסקית ומציעים עוד 2 הסברים משלהם ואחד לפי נוסח הגמ׳ שהייתה בידי רבינו חננאל.

תוס׳ ד״ה: אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר

תמצית:    

תוס׳ מסבירים איך העסקה עם רב עיליש לא הייתה אסורה משום ריבית ע״י הסברים שונים של החלוקה בשטר העסקה שם היה כתוב שהם חולקים חצי ברוח וחצי בהפסד. הם מביאים שלושה הסברים שונים למבנה העסקה: לפי רש״י המתעסק בוחר בין שתי אפשרויות, ולפי התוספות או שהמשקיע בוחר או שהמתעסק בוחר, ורבינו חננאל מפרש שהייתה רק אפשרות אחת בלבד.

הטקסט המלא של פירוש תוס׳

כך גרס בקונטרס ולגירסא זו קאי רישא אנותן וסיפא ארב עיליש המקבל ואי גרסינן פלגא באגר תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תילתא באגר אז קאי הכל אנותן ואי גרסינן פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר אז קאי הכל ארב עיליש וקשה וכי שוטה הנותן לעשות כזה למקבל ולתלות בדעתו דכשיראה הפסד יאמר אני רוצה פלגא באגר ועליך תרי תילתי בהפסד ואם יראה ריוח יאמר אני רוצה פלגא הפסד ושני שלישי ריוח והרי כאילו התנה שמקבל הנותן עליו תילתא באגר ושני תילתא בהפסד ויש לומר דשמא זמן אחד קבוע להם שתוך אותו זמן יברר רב עיליש איזה מהם שירצה אי נמי רבא היה תמיה על לשון השטר דאי פלגא באגר הוה לו לכתוב תרי תילתי בהפסד כו' ור"ח גרס נפק עלייהו שטרא דכתב ביה פלגא באגר ובהפסד ולא גרס ופלגא בהפסד וכן רבינו משולם והשתא מדקדק דעל כרחך האי פלגא דכתב בשטר לא קאי אלא אבאגר ולא אהפסד דהא כיון דפלגא באגר בעינן תרי תילתי בהפסד דאי פלגא קאי נמי אהפסד אם כן הוה בעינן תרי תילתי באגר אלא ודאי האי שטרא הכי קאמר פלגא באגר ותרי תילתי בהפסד:

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מביאה מעשה שיצא שטר עסקה על בני רב עיליש, שטר לפיו רב עיליש קיבל עליו להתעסק במעות של נותן העסקה המשקיע ולחלוק איתו חצי ברווח וחצי בהפסד. עסקה בנויה מהלוואה אותה חייב המתעסק להחזיר בכל מקרה למשקיע ופקדון שלגביו המשקיע והמתעסק חולקים ברווח או בהפסד בנוסף על העסקה לכלול גם את שכר המתעסק. עסקה של חלוקה חצי חצי ברווח ובהפסד אסורה, משום שאינה כוללת את שכר המתעסק ולכן זו ריבית.

לכן רבא אמר שרב עיליש היה אדם גדול (בתורה) ולא ייתכן שעשה שטר כזה כיוון שלא היה מאכיל את בני ביתו באיסור ריבית ולכן מסביר רבא שהעסקה הייתה אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר –חלוקה של חצי חצי ברווח אך שני שליש בהפסד או לחילופין חצי חצי בהפסד ושליש ברווח. תוס׳ יציג 3 הסברים כיצד ניתן להבין את החלוקה.

מקטע 1:  

כך גרס בקונטרס ולגירסא זו קאי רישא אנותן וסיפא ארב עיליש המקבל ואי גרסינן פלגא באגר תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תילתא באגר אז קאי הכל אנותן ואי גרסינן פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר אז קאי הכל ארב עיליש

הסבר מקטע 1:

תוס׳ מביאים 3 הסברים כיצד נעשתה העסקה לפי חלוקה שונה ברווח ובהפסד. בכל עסקה יש 2 אפשרויות, אחת שמניחה שהעסקה הצליחה ויש רווח ואחת שמניחה הפסד. ההסברים השונים מתייחסים לכך שבכל אפשרות יש צד אחד (המשקיע או המתעסק) שבוחרים את חלוקת הסיכונים ומכך נגזרת חלוקת הסיכונים של הצד השני.

א.    לפי רש״י הרישא של העסקה, האפשרות הראשונה, מבטאת מפתח החלוקה של נותן העסקה, המשקיע. האפשרות השניה מבטאת את החלוקה של מקבל העסקה. לפי רש״י לרב עיליש ניתן לבחור לפי איזה אפשרות הוא מעוניין שתהיה העסקה:

ב.    הסבר 1 של תוס׳ – גם האפשרות הראשונה וגם האפשרות השניה הם בחירתו של המשקיע וממנה נגזרו חלוקת הרווח והסיכונים של המתעסק, רב עיליש: 

ג.    הסבר 2 של תוס׳ – גם האפשרות הראשונה וגם האפשרות השניה הם בחירתו של המתעסק , רב עיליש, וממנה נגזרו חלוקת הרווח והסיכונים של המשקיע:

הדגמת מבנה עסקה 

אפשרות 1

על מנת להדגים את מבנה העסקה לפי האפשרות ה-1 בהסברים השונים נניח שמדובר בעסקה בה המשקיע נתן 60 ש״ח בהלוואה ו-60 ש״ח כפיקדון למתעסק, כאמור חישוב ההפסד והרווח הוא רק מסכום הפיקדון! להלן מבנה העסקה בהשוואה לעסקה אסורה שבה חלוקת הרווח שווה וגם חלוקת הסיכון שווה כך ששכר המתעסק אינו מגולם בעסקה: 

 גילום שכר המתעסק לפי אפשרות 1 – במקרה של הפסד המתעסק יפסיד פחות. במקום להפסיד 90 כאשר העסקה תכשל הוא יפסיד רק 80 וזהו שכרו.

אפשרות 2

הדגמת מבנה העסקה והשוואה לעסקה אסורה לפי אפשרות 2  בהסברים השונים:

גילום שכר המתעסק לפי אפשרות שהחלוקה נקבעת לפי מתעסק  – במקרה של רווח המתעסק ירוויח יותר. במקום להרוויח רק 15 כאשר העסקה תצליח הוא ירויח 20 וזהו שכרו.

מקטע 2:  

וקשה וכי שוטה הנותן לעשות כזה למקבל ולתלות בדעתו דכשיראה הפסד יאמר אני רוצה פלגא באגר ועליך תרי תילתי בהפסד ואם יראה ריוח יאמר אני רוצה פלגא הפסד ושני שלישי ריוח והרי כאילו התנה שמקבל הנותן עליו תילתא באגר ושני תילתא בהפסד

הסבר מקטע 2:

תוס׳ מקשים על הסבר רש״י לפיו המתעסק יכול לבחור בין אפשרות 1 לאפשרות 2 (בסוף העסקה) כיוון שהמשמעות היא שכשיהיה הפסד יבחר המתעסק, רב עיליש, באפשרות הראשונה שהוא נושא רק ב-1/3 מההפסד וכאשר יהיה רווח הוא יבחר באפשרות השניה לפיה הוא לוקח 2/3 , ואומרים תוס׳ הרי המשקיע אינו שוטה שיסכים עם תוכנית כזו - שלפי תוכנית זו יוצא שהמשקיע בפועל מקבל עסקה של רק 1/3 ברווח ו-2/3 בהפסד?

מקטע 3:  

ויש לומר דהכא דאתא לפרושי דהודאת פיו גדולה מהעדאת עדים ניחא ליה למינקט טעמא דמשתמיט דסברא הוא דמטעם זה ישבע בהודאת פיו ולא בהעדאת עדים

הסבר מקטע 3:

תוס׳ משיבים 2 תשובות על הקושי של רש״י:

תשובה 1 - אולי כוונתו שההחלטה של רב עיליש, המתעסק, צריכה להיות טרם השלמת העסקה עד איזה זמן שקובעים בינהם המשקיע והמתעסק.

תשובה 2 – רש״י לקח בחשבון את תמיהתו של רבא שאמר שרב עיליש היה אדם גדול ובשטר שיצא על בניו היה כתוב חצי ברווח וחצי בהפסד ואם נניח שמדובר באפשרות אחת בלבד שאותה בוחר המשקיע או המתעסק היה צריך להיות כתוב 1/2 ברווח ו-2/3 בהפסד כדי שלא יעברו על איסור ריבית. ולכן לפי הסברו של רבא הוא מבין שהשטר כלל 2 אפשרויות לביצוע העסקה מהם יכול רב עיליש לבחור (מבלי לכתוב את האחוז החלק המשלים) ולא חלוקה של עסקה אחת.

כלומר: אם רב עיליש יבחר שהמשקיע יקבל 1/2 ברווח – משתמע מכך שהוא, רב עיליש, יקבל רק 1/3 בהפסד. ואם רב עיליש יבחר לקבל 1/2 בהפסד – משתמע מכך שהמשקיע יקבל 1/3 בלבד ברווח.

מקטע 4:  

ורבינו חננאל גרס נפק עלייהו שטרא דכתב ביה פלגא באגר ובהפסד ולא גרס ופלגא בהפסד וכן רבינו משולם והשתא מדקדק דעל כרחך האי פלגא דכתב בשטר לא קאי אלא אבאגר ולא אהפסד דהא כיון דפלגא באגר בעינן תרי תילתי בהפסד דאי פלגא קאי נמי אהפסד אם כן הוה בעינן תרי תילתי באגר אלא ודאי האי שטרא הכי קאמר פלגא באגר ותרי תילתי בהפסד:

הסבר מקטע 4:

תוס׳ מביאים אפשרות נוספת בדברי רבינו חננאל. לפי הגרסה בידי רבינו חננאל בגמ׳ כתוב שיצא על בני רב עיליש שטר בו היה כתוב 1/2 ברווח וזהו (לא היה רשום אחוז החלוקה בהפסד) , נוסח זה נמצא גם בדברי רבינו משולם. ולפי זה חייבים לדייק את שהחלוקה בשטר מתייחס רק לרווח ולא להפסד, שהרי כיוון שחצי ברווח מחייב 1/3 בהפסד , שאם ה-1/2 מתייחס גם להפסד הרי שכדי שלא יהיה בעיית ריבית היה צריך לכתוב 2/3 ברווח ולכן לפי רבינו חננאל הייתה רק אפשרות אחת בעסקה זו:

לדף באתר ספריא

לבלוג המלא