רבא מלמד אותנו כיצד לקרוא שטר עסקה בעין טובה. בשטר כתוב שהמשקיע ומקבל העסקה, רב עיליש, חולקים חצי חצי. אבל אי אפשר להבין את זה כפשוטו כי חצי חצי זו עסקה אסורה! אם לא מוסיפים משהו עבור העבודה והטרחה של המתעסק יש בעיה של ריבית . אז רבא מסרב להניח שאדם גדול כמו רב עיליש חתם על שטר כזה ונשאר רק להסביר מה הוא באמת יחס החלוקה. תוס׳ מביאים את פירוש רש״י ליחס החלוקה ומסבירים אותו על רקע המציאות העסקית ומציעים עוד 2 הסברים משלהם ואחד לפי נוסח הגמ׳ שהייתה בידי רבינו חננאל. תוס׳ ד״ה

הקדמה: אסמכתא היא התחייבות מותנית שבה המתחייב לא באמת מתכוון לקיים את התחייבותו - הוא מתנה תנאי שלדעתו לא יתקיים וברצונו שלא יקרה לעולם, וזאת במטרה "להסמיך" את חברו (להניח את דעתו) ולא לקיים התחייבות ממשית. השאלה המרכזית בפירוש תוס׳ היא מתי אנחנו לוקחים את הדברים ברצינות? מתי אסמכתא כן מחייבת? תוספות מחדשים שאסמכתא אינה קטגוריה בינארית של קונה או לא קונה, מחייבת או לא מחייבת אלא מדובר בטווח. ביטוי המפתח בתוס׳ הוא "קני טפי מבעלמא״ (חזק יותר מהרגיל) החידוש הוא שישנן אסמכתאות מ

כמה פעמים קראתי פסוק וחלפתי על פניו בתחושה שהבנתי מה כתוב, הרעיון הכללי ברור... אבל הגמ׳ ותוס׳ מלמדים אותנו לעיין היטב, לעיתים לפסוק יש...

כמה יפה התורה שלנו! התורה כותבת פסוק הכולל ציור לשוני, אסתטי ובעל מקצב פנימי אבל חז״ל ותוספות מגלים בתוכו רבדים לוגיים היוצרים מערכת...

אבל אני הייתי ראשון! - תוס׳ מנתחים את האופן בו הגמ׳ בונה את הסוגיא. תוס׳ ד״ה:    נשך באוכל מנין תמצית:    נשך באוכל נלמד מפסוק, ריבית...

תוס׳ לא חושבים שזה כל כך נורא לומר שהתורה נקטה בלשון משונה. במהלך הדורות היו פרשנים שחשבו אחרת. קישור למאמר נפלא על מילים נרדפות -...