דף נג. - באחד ומאה עולין
- Eli Hazan
- לפני יום 1
- זמן קריאה 2 דקות
איסור הופך להיות היתר בגלל ביטול ברוב שקבעו חכמים, אבל תוס׳ מבחינים שמעבר להיבט האיסורי יש גם היבט של נזק כספי.
תוס׳ ד״ה: באחד ומאה עולין
תמצית:
בתרומה שנפלה לכמות חולין שמתירה את התרומה יש להרים את החלק שמגיע לכהן
הגמ׳ דנה בדברי חזקיה לגבי מעשר שני שאין בו שווה פרוטה, במסגרת הדיון הגמ׳ הביאה משנה ממסכת ביכורים (ב׳:א׳): ״מיתיבי התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש ואסורים לזרים והן נכסי כהן ועולים באחד ומאה...״. תרומה וביכורים שנפלו ונתערבו בפירות חולין, אינם בטלים ברוב בלבד אלא נדרש שכנגד כל פרי אחד של תרומה יהיו בנוסף מאה פירות חולין ואז יכול להרים פרי אחד והשאר מותר באכילה. תוס׳ לעיל בד״ה ועולה באחד ומאה מציין שעורלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתיים.
פירוש תוס׳:
באחד ומאה עולין מאיסור להיתר ולוקחים מדה אחת ונותנים לכהן כדתנן במסכת ערלה (פ"ב מ"א) תרומה ותרומת מעשר עולין בק"א וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם במאתי' ואחד ואין צריך להרים וטעמא דצריך להרים טפי בתרומה מבשאר איסורים מפרש בירושלמי משום גזל השבט פירוש כהן:
הסבר:
תוס׳ מסבירים את ההבדל בין תרומה ותרומת מעשר שנפלו לפירות חולין ובין ערלה וכלאי הכרם. שבתרומה ותרומת מעשר אם נפלו לכמות שיש בה אחד ומאה כנגד מה שנפל (לדוגמא תפוח תרומה שנפל ל-101 תפוחי חולין) הפירות עולים מאיסור להיתר, יהיה מותר לאכול מהם לאחר שלוקחים מדה אחת (בדוגמא שלנו תפוח אחד) ונותנים אותו לכהן. כפי ששנו במסכת ערלה (ב,א) תרומה ותרומת מעשר עולין באחד ומאה.
ובערלה וכלאי הכרם צריך שיפלו לכמות שיש בה אחד ומאתיים כדי להנות מהפירות, אך אין צורך להרים פרי מסויים אלא כל הפירות מותרים. והטעם שבתרומה צריך להרים את הפרות, לפי הירושלמי משום גזל השבט (שבט לוי), כי התורה הקנתה לכהן את התרומה ולמרות שזה התבטל ברוב עדיין צריך לתת לו את כמות הפירות שהגיעו לו.
Comments