דף ה: - על דאית ליה משתבע

לשיטת רש״י הדיון בגמרא הוא לא רק על מהות השבועה, אלא על נוסח מדויק שאינו מותיר מקום לרמאות. בכך, רש"י מדגיש שחכמים מבקשים להבטיח שנוסח השבועה יהיה ברור, חד-משמעי, וימנע מצב שבו רמאים יוכלו להשתמש בלשון השבועה כדי להימנע מהודאה אמיתית. לפי הרמב"ם, שאלת הגמרא "על דאית ליה משתבע או על דלית ליה משתבע" אינה עוסקת בנוסח השבועה עצמו, אלא בהבנת המשמעות של נוסח השבועה. האם המשמעות היא שהאדם נשבע על מה שיש לו בטלית או על מה שאין לו בטלית. לתובנות נוספות ראה מאמר על נוסח השבועה 

תוס׳ ד״ה:  על דאית ליה משתבע כו'

תמצית:  למרות שכשנשבע נשבע על דעת בית דין לא רצו לתקן שבועה בנוסח לא ברור

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ דנה בנוסח השבועה של שניים שאוחזין בטלית. מחד צריך להשבע שיש לו בה חלק ומנגד ישנה אפשרות שהם הרימו את הטלית באותו זמן ולכן נדרש שהשבועה תכלול אפשרות שאין לו בה את החלק של חברו. נוסח השבועה בלשון שלילה, ״אין לו בה פחות מחציה״ בעייתי כי נכללת בלשון זו האפשרות שגם אין לו בה חלק כלל.

פירוש תוס׳:  

ואך על גב דעל דעת בית דין משביעין אותו מכל מקום לא הוה להו לתקן שבועה בלשון דלא משתמע שחציה שלו:

הסבר:

תוס׳ מעירים כי כל הנשבע, נשבע על דעת בית דין ולא חשובה כוונתו, ולכן לכאורה אין מקום לדיון בלשון השבועה. ומשיבים תוס׳ שלמרות זאת, חכמים לא רצו לתקן שבועה בלשון שאינה ברורה ולא משתמע ממנה שחציה שלו.