דף ד. - ושמע מינה דהילך פטור

תוס׳ מיישמים את העקרונות שהגמ׳ דנה בהם לגבי הילך ובוחנים האם גם במקרה הייחודי שהביאה הגמ׳ טענת מיגו אינה משמשת ״שובר שיוויון״

תוס׳ ד״ה: ושמע מינה דהילך פטור

תמצית: מודה ב-2 מתוך 5 פטור מדין הילך, האם יהיה גם פטור כשטוען 3 מכח מיגו?

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מבררת מה הדין במקרה של הילך ומביאה מקרה בו בשטר ההלוואה היה כתוב דינרים סתם ללא הסכום המדוייק. המלווה אומר שנתן חמש דינרים הלווה אומר שלווה שלוש דינרים. ר׳ שמעון בן אלעזר (רשב״א) אומר שהוא מודה במקצת וחייב שבועה, ר׳ עקיבא אומר שהוא כמשיב אבידה ופטור מפני תיקון עולם (כיוון בשטר כתוב דינרים בלשון רבים ומיעוט רבים שתיים). הגמ׳ מדייקת מכאן שאם היה אומר שתיים הרי גם לפי רשב״א היה פטור. והגמ׳ לומדת ממקרה זה שהילך פטור כיוון שכשהוא מודה שהוא חייב שנים הוא למעשה מסכים לשלם את מה שמופיע בשטר וזה הילך (הרי שלך לפניך) ולמדה הגמ׳ שבמקרה זה פטור ומכאן המסקנה, שמא מינה, שהילך פטור.

פירוש תוס׳:  

ואם תאמר יהא נאמן בשלש דמיגו דבעי אמר שתיים ויש לומר כיון דהילך פטור אם יאמר שתים הוה לן כופר הכל ואין אדם מעיז ולר׳ עקיבא לא הוי עזות דמסייע ליה שטרא:

הסבר:

ושואלים תוס׳ אם הוא יכול להפטר כשיגיד שניים (לפי השיטה שהילך פטור) מדוע אינו נאמן מכח מיגו גם כשאומר שלוש, הרי אם רצה היה טוען שניים? משיבים תוס׳ כיוון שהילך פטור, אם יאמר שתיים הוא למעשה יהא ככופר בכל ובמקרה זה לא אומרים מיגו כיוון שחזקה אין אדם מעיז פניו בבעל חובו. ומסבירים תוס׳ שר׳ עקיבא פוטר כיוון שיש שטר שמסייע לו, ואין כאן העזת פנים ולכן יש לו מיגו ויהא פטור גם בטענת שלוש.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא