דף ט: - ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה

שוטפים המים - למרחק אין סוף...אם לא יעורו כל מלחיה איכה תגיע הדוגית לחוף?...

 תוס׳ ד״ה:  ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה

 תמצית:  דבר שהולך שלא מכח עצמו (כמו ספינה) נחשב נייח. בגלל הדימיון ליד שהיא נייחת והולכת מכח הילוך הגוף.

לטקסט המלא של פירוש תוס׳:

אע"ג דבפ"ק דקדושין (דף לג:) אמרינן דתלמיד חכם רכוב כמהלך דמי הכא חצר משום יד אתרבאי והוה שפיר דומיא דיד דמינח נייח וממטו לה עם גופיה וכן בפ"ק דשבת (דף ה: ושם ד"ה אגוז) אגוז צף ע"ג מים לא הוי הנחה אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו התם משום דדומיא דמלאכת המשכן בעינן ולא היו מצניעין חפצים בדבר שהיה מתנענע ומתנדנד אבל גבי קנייה כיון שהוא דומיא דידו קני:

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ סיכמה כי להלכה בהמה יכולה לקנות כלים ע״י קניין חצר כאשר היא כפותה כדברי רבא, אבל אם אינה כפותה לא, שחצר מהלכת אינה קונה. רב פפא ורב הונא בריה דרבי הושעיא מקשים על רבא מספינה שקפצו לתוכה דגים, שהספינה מהלכת על המים ולכן הדגים לא נקנו. ותרץ להם רבא שהספינה נחשבת כחצר נייחת והמים הם שמוליכים אותה ולכן היא אינה חצר מהלכת.

מקטע 1:  

אע"ג דבפרק קמא דקדושין (דף לג:) אמרינן דתלמיד חכם רכוב כמהלך דמי הכא חצר משום יד אתרבאי והוה שפיר דומיא דיד דמינח נייח וממטו לה עם גופיה

הסבר מקטע 1:

תוס׳ מעירים שלמרות שבמסכת קדושין דף לג: דנה הגמ׳ בכבוד תלמיד חכם וקובעת שתלמיד חכם רכוב הוא כמי שהולך ויש לעמוד מפניו (ולכאורה סותר את הבנת הגמ׳ לגבי ספינה). תוס׳ מסבירים כי בגמ׳ שלנו דין חצר נלמד מדין יד כפי שידו של אדם קונה לו, ובספינה יש דימיון ברור ליד, שיד נייחת והגוף מטלטל אותה בדרך הילוך הגוף.

מקטע 2:  

וכן בפרק קמא דשבת (דף ה: ושם ד"ה אגוז) אגוז צף על גבי מים לא הוי הנחה אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו התם משום דדומיא דמלאכת המשכן בעינן ולא היו מצניעין חפצים בדבר שהיה מתנענע ומתנדנד אבל גבי קנייה כיון שהוא דומיא דידו קני:

הסבר מקטע 2:

ומביאים תוס׳ שבמסכת שבת דף ה: הגמ׳ דנה בהנחה ועקירה ונלמד שם כי הנחת אגוז על המים לא הוי הנחה, וגם לגבי אגוז בכלי והכלי צף על גבי מים מסתפקת הגמ׳ מה הדין. לכאורה יש סתירה על הגמ׳ אצלנו שהספינה נייחת, אך מסבירים תוס׳ שהגמ׳ בשבת דנה בהנחה לפי הדימיון למלאכות המשכן וכיוון שדרך הנחת חפצים והצנעתן לא הייתה בדבר שהוא מתנענע או מתנדנד הסתפקו לגבי אגוז בכלי על המים, אולם לענין קניין כיוון שהכלי מונח ומתהלך מכח המים זה דומה לידו שקונה.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא