דף ח: - או דלמא מנהיג עדיף

"מוחזק" מתאר מצב עובדתי שבו אדם מחזיק בפועל בנכס או שיש לו שליטה עליו. זהו מעמד שמקנה לו יתרון משפטי במצבי ספק או מחלוקת, אך אינו בהכרח מעיד על בעלות חוקית או קניין תקף. 

קניין הוא פעולה משפטית שיוצרת בעלות חוקית ומחייבת על נכס. לא תמיד מוחזקות פירושה שיש לאדם קניין בנכס או יכולת לקנות אותו, כך במקרה שלנו! אבל תוס׳ מחדשים שבכל זאת כדי להיות מוחזק נדרש שיש לאותו אדם פוטנציאל לקנות, אפילו אם זה רק בתנאים מסויימים. 

תוס׳ ד״ה:  או דלמא מנהיג עדיף כו'

תמצית:  כאשר מדובר בשניים שאוחזים חפץ או בהמה, ניתן להיות מוחזק בהם ללא אפשרות לקנות ובלבד שכל אחד מהם היה יכול לקנות אותה כשהוא לבדו.

פירוש תוס׳:

תימה דלפשוט ממתני' דמנהיג קונה במקום רכוב ואי רכוב איירי במנהיג ברגליו כ"ש דמנהיג עדיף דאפילו במקום רכוב ומנהיג ברגליו קני כ"ש במקום רכוב לחודיה וי"ל דמן המשנה אין להוכיח דקני מנהיג במקום רכוב דאפילו לא קני מיקרי מוחזק דכיון דמנהיג לחודיה שלא במקום רכוב קני מקרי מוחזק אפי' במקום רכוב ומ"מ לקמן מוכיח שפיר ממתניתין דרכוב לחודיה קני מאחר שקרוי מוחזק דאי אפילו לחודיה לא קני סברא הוא דאפי' מוחזק נמי לא הוי וכן לעיל דקאמר אילימא מהא שנים אוחזין האי אמר כולה אגבהתי' אבל שנים שהגביהו לא קנו התם נמי אע"ג דכמו שהם שניהם תפוסים לא קנו מקרי מוחזק כיון דאם היה מגביה לחודיה אילו לא היה חבירו תפוס בצד השני היה קונה לכך איקרי מוחזק אפילו עם חבירו ומסיפא אין להוכיח דרכוב ומנהיג קנו שניהם זה במקום זה דקתני אם היו שניהם מודים יחלוקו דאין שניהם מודים שכך קנו אותה ביחד זה ברכיבה וזה בהנהגה אלא שניהם בהנהגה או בקנין אחר:

הסבר הגמ׳:

אחד רוכב על בהמה ואחד מנהיג אותה וכל אחד טוען שהוא קנה אותה. רב יוסף מביא בשם רב יהודה בשם שמואל שאחד מהם קנה ואחד לא קנה ומבקש לדעת מי מהם.  הגמ׳ מעמידה את שאלת רב יוסף כך - האם רכוב עדיף לקנות אותה כיוון שהוא תופס בה או מנהיג עדיף כיוון שהבהמה הולכת בגללו?

מקטע 1:  

תימה דלפשוט ממתני' דמנהיג קונה במקום רכוב ואי רכוב איירי במנהיג ברגליו כל שכן דמנהיג עדיף דאפילו במקום רכוב ומנהיג ברגליו קני כל שכן במקום רכוב לחודיה

הסבר מקטע 1:

תוס׳ תמהים מדוע הגמ׳ לא פושטת את שאלת רב יוסף מהמשנה שלנו - ״היו שניים רוכבים על בהמה או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג...״ הרי המשנה אומרת שהם חולקים ומכאן שכל אחד מהם קונה, גם מנהיג היכן שיש רכוב. ואם כפי שהגמ׳ תלמד בהמשך רכוב הכוונה מנהיג ברגליו (שלא רק יושב עליה אלא שגורם לה ללכת) אז ברור שמנהיג עדיף שכן הוא קונה למרות שיש מי שרכוב על הבהמה ומנהיג אותה ברגליו וכל שכן שרכוב קונה בהמה באופן זה כאשר הוא לבד.

מקטע 2:  

ויש לומר דמן המשנה אין להוכיח דקני מנהיג במקום רכוב דאפילו לא קני מיקרי מוחזק דכיון דמנהיג לחודיה שלא במקום רכוב קני מקרי מוחזק אפילו במקום רכוב 

הסבר מקטע 2:

תוס׳ משיבים שאין ללמוד מן המשנה לגבי קניין של מנהיג כאשר יש גם מי שרוכב על הבהמה. כיוון שהמשנה עוסקת בשאלה ברשות מי המציאה, מי מוחזק בה. גם אם לא ניתן לקנות את הבהמה כאשר המנהיג והרכוב יחד, כשמנהיג לבדו הרי הוא יכול לקנות באופן זה את הבהמה, לכן ייתכן שהמציאה ברשותו ונקרא שהוא מוחזק בה, אז גם כאשר הוא בא עם הרכוב לפני בית הדין הוא נקרא מוחזק, כך שמניחים שהוא הבעלים. 

מקטע 3:  

ומכל מקום לקמן מוכיח שפיר ממתניתין דרכוב לחודיה קני מאחר שקרוי מוחזק דאי אפילו לחודיה לא קני סברא הוא דאפילו מוחזק נמי לא הוי

הסבר מקטע 3:

תוס׳ מסבירים כי בכל מקרה הגמ׳ תוכיח בהמשך העמוד מהמשנה שרכוב לבד קונה מאחר שקרוי מוחזק. שהרי אם לא היה ביכולתו לקנות באופן זה כשהוא לבד אז הגיוני שאפילו מוחזק הוא לא היה, כלומר שלא היה יכול לטעון לבעלות.

מקטע 4:  

וכן לעיל דקאמר אילימא מהא שנים אוחזין האי אמר כולה אגבהתי' אבל שנים שהגביהו לא קנו התם נמי אע"ג דכמו שהם שניהם תפוסים לא קנו מקרי מוחזק כיון דאם היה מגביה לחודיה אילו לא היה חבירו תפוס בצד השני היה קונה לכך איקרי מוחזק אפילו עם חבירו

הסבר מקטע 4:

תוס׳ מוכיחים את טענתם שניתן להיות מוחזק ללא אפשרות לקנות במצבים מסויימים. מכך שבדף ח. הגמ׳ דנה אם ללמוד מהסיפא של משנת שניים אוחזין לגבי שניים שהגביהו יחד האם אומרים שהמגביה לחברו קנה חברו או לא. לשיטת מי שאומר שלא קנה חברו, הרי שניהם לא קנו את החפץ ובכל זאת הם נקראים מוחזקים, כיוון שכל אחד אם היה מגביה לבדו לעצמו ללא עוד אדם בצד השני היה קונה את הטלית, לכן הוא נקרא מוחזק גם כאשר חברו תופס בחפץ יחד איתו.

מקטע 5:  

ומסיפא אין להוכיח דרכוב ומנהיג קנו שניהם זה במקום זה דקתני אם היו שניהם מודים יחלוקו דאין שניהם מודים שכך קנו אותה ביחד זה ברכיבה וזה בהנהגה אלא שניהם בהנהגה או בקנין אחר:

הסבר מקטע 5:

תוס׳ מסבירים שאין ללמוד מהסיפא של המשנה שהרכוב והמנהיג קנו למרות ששניהם יחד, כיוון שבמשנה כתוב ״אם היו שניהם מודים יחלוקו״ ומשמעות הדבר שאין שניהם מודים שקנו אותה יחד זה ברכיבה וזה בהנהגה או בקניין אחר. כלומר אין הוכחה לכך שקנו יחדיו ובכל זאת הם נקראים מוחזקים.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא